היסטוריהומקורות

האדמות המרכיבות את השטח המודרני של אוקראינה הן ביתם של אלפי תעלומות וסיפורי מאות עמים, מדינות ותרבויות. במשך מאות שנים התרחשו כאן עלילות הרואיות ודרמטיות – התהוות והרס של תרבויות, התערבות ועימותים של אומות, מלחמות, מהפכות, דעיכה תרבותית.

היסטוריונים נמשכים זה מכבר לבחירת מטאפורות לתיאור איזור זה. זה נקרא “שערי אירופה” כאשר אנשים רבים, תרבויות, טעמים ודת נכנסו לאירופה דרך ארצות אוקראינה. זה נחשב גם כ”ערש של עמים ותרבויות רבים “מכיוון שאוקראינים, פולנים, יהודים, טטרים, בלארוסים, רומאים, רוסים, בולגרים, יוונים, ארמנים, גרמנים ורומנים חיו ועבדו זה לצד זה במשך מאות שנים.

אנו לומדים מהרודוטוס כי הסקיתים, העם הנודד הקדום, חיו כאן כמה מאות שנים לפני ישו. הם סחרו עם היוונים ונלחמו עם הפרסים. בני ארצו של אבי ההיסטוריה היווני אהבו גם את חוף הים השחור של אוקראינה. כשהברק של הציוויליזציה העתיקה התעמעם, נכנסו הסלאבים לזירה ההיסטורית. מחקר ארכיאולוגי מראה כי מולדת אבותיהם היתה ארץ אוקראינה.

בהשפעת הנצרות, אבותיהם הסלאביים של האוקראינים החלו לחפש את מקומם באירופה של ימי הביניים. מדינה עוצמתית מימי הביניים בשם ארץ רוס או סתם רוס, נולדה והתפתחה לארצות אוקראינה ופגשה את תור הזהב שלה בתחילת המאה ה -11. על פי מדענים, כ100,000 איש חיו בעיר המרכזית שלה בשם קייב (הבירה המודרנית של אוקראינה), אשר חרגה מכלל האוכלוסייה דאז של לונדון ופריז. מאוחר יותר, במאה ה -13, נסיכי רוס, היו הראשונים באירופה שפגשו את הפלישה המונגולית, מה שערער את הפוטנציאל לבניית המדינה של האצולה המקומית.

אדמות אוקראינה נפלו תחת שלטון המדינות השכנות – ליטא ופולין. היא התמזגה לאחת הממלכות הגדולות והחזקות באירופה, חבר העמים. מדינה זו התקיימה החל מהמאה ה-16 עד סוף המאה ה -18, ואספה את שטחי פולין המודרנית, אוקראינה, בלארוס, ליטא, לטביה ומערב רוסיה.

במקביל, התופעה האוקראינית של אבירות חופשית הגיעה לאפוגיה, וקוזאקים (“גברים חופשיים”, משפות טורקיות) הופיעו בזירה האירופית. במשך זמן מה הם אפילו הצליחו ליצור מדינה משלהם בשם Hetmanate (Zaporizhzhia Host. פלוגות הקוזקים השתתפו כמעט בכל המלחמות הגדולות באזור, הן ככוח צבאי עצמאי ובין אם כשכירי חרב. היו להם מנהגים ייחודיים משלהם, שלטון עצמי ומסורת צבאית מקורית.

הופעת הקוזאקים האוקראינים לתיירים באי חורטיציה, זפוריז’יאן סיצ’
צילום: נטליה בוזדז’י, שוטרסטוק

בינתיים, הטטרים של קרים התפתחו על אדמת מולדתם במדינתם שלהם – ח’נת קרים. ההיסטוריה איחדה את הטטרים של קרים עם קוזקים בקואליציה אחת והביאה אותם להתנגשות בקרבות עקובים מדם. מדינת קרים הפסיקה להתקיים בערך באותה תקופה בה חולק חבר העמים הפולני-ליטאי, והטמנט איבד לבסוף את האוטונומיה שלו. רוסיה הקיסרית תרמה לכל האירועים הטרגיים הללו.

ארמון החאן בבחצ’יסאריי, חצי האי קרים – אנדרטה של ​​המאה ה -16
צילום: Reanas, Depositphotos

מסוף המאה ה -18 ועד תחילת המאה העשרים, אדמות אוקראינה היו חלק משתי אימפריות – אוסטרית (לימים אוסטרו-הונגרית) ורוסית. באותה תקופה, האוקראינים לקחו חלק במלחמות נפוליאון, לחמו למען זכויות פוליטיות ואזרחיות, בנו תאגידים ורכבות רבי עוצמה, פתחו גימנסיות ובתי חולים, תרמו למדע ולטכנולוגיה וכן פיתחו שפה ותרבות באותו קו כמו מדינות אירופאיות אחרות. שלא היו להם מדינות משלהם והיו חלקים מאימפריות.

המאה ה -20 החלה בצורה סוערת עבור אוקראינה – מיליוני אנשים הושלכו לתוהו ובוהו של מלחמת העולם הראשונה.

עד שהיתה עדה לנפילת האימפריות העתיקות, אוקראינה עשתה ניסיון לבנות מדינת לאום משלה בשנים 1917-1921. יחד עם הפולנים הצליחו האוקראינים להגן על אירופה מפני קומוניזם ולהביס את הכוחות הבולשביקים הרוסים ליד ורשה.

פולין התנגדה ואילו אוקראינה נכבשה מחדש על ידי שכנותיה. עד 1991 חיו האוקראינים בכוחו של המשטר הטוטליטרי כחלק מכונן בברית המועצות הקומוניסטית. זו הייתה תקופה קשה עם טרגדיות ואתגרים נוראיים – קולקטיביזציה כפויה, רצח עם-הולודומור, הטרור הגדול, שואה, גירושים, גולאג, פסיכיאטריה עונשית, התערבויות צבאיות סובייטיות, אסון צ’ורנוביל, בין היתר, שלקחו את חייהם של מיליוני אוקראינים שייצגו לאומים רבים ושונים.

למרות התנאים הקשים, האוקראינים הקימו ובנו מחדש ערים וכפרים, יצרו טילי חלל ותחנות כוח גרעיניות, פיתחו טכנולוגיות רפואיות והמציאו שיטות ריתוך חדשות. חלק מהמחשבים שפותחו באוקראינה היו מהראשונים שראה העולם, שלא לדבר על התרומה המשמעותית לתרבות ולאמנות העולמית (אוונגרד, קונסטרוקטיביזם, עתידנות, קולנוע ניסיוני ומוסיקה).

אוקראינה עמדה בליבה של מלחמת העולם השנייה לא פעם אלא פעמיים – תחילה בזמן ההתקפה והכיבוש של היטלר, ואחר כך במהלך גירוש הדמים של הנאצים. בסך הכל מתו 8 מיליון אוקראינים בין השנים 1939 – 1945, רובם אזרחים. 1.5 מיליון יהודים מאוקראינה הפכו לקורבנות השואה. האמת ההיסטורית לגבי כל קורבנות מלחמת העולם השנייה צונזרה במשך תקופה ארוכה בברית המועצות והחלה להשתקם בסוף שנות השמונים, זמן קצר לפני קריסת ברית המועצות. 3 מיליון חיילים איבדו את חייהם בקרבות נגד הנאצים ובשבי, רבים נעלמו, מתו בבתי חולים במהלך המלחמה ובשנים שלאחר המלחמה הראשונה. האוקראינים נלחמו נגד היטלר ובני בריתו בצבאות פולין ובריה”מ, קנדה וצרפת, ארצות הברית וצ’כוסלובסים ומתנגדים תרמו מאמצים להפיל את המשטר הקומוניסטי הטוטליטרי, שבסופו של דבר הצליח.

בשנת 1991 הכריזה אוקראינה על עצמאות במטרה לבנות מדינה חופשית, דמוקרטית וריבונית בגבולות המוכרים בעולם.

אנדרטת העצמאות של אוקראינה בקייב
צילום: MaxxjaNe, Shutterstock

מאז, כל הניסיונות להחזיר סמכותיות, נתקלו בהתנגדות חזקה של אנשים. המהפכה הכתומה (2004-2005) ומהפכת הכבוד (2013-2014) הוכיחו כי חופש הוא הבחירה והביטוי האולטימטיבי של העם האוקראיני.

בשנת 2019 שילוב אירופה והאירו-אטלנטית בחוקת אוקראינה כחזון להתפתחות לאומית.

מאז 1991, יותר מ -40 מיליון בני לאומים ודתות שונים נהנו משלום באוקראינה עד שנת 2014, כאשר רוסיה כבשה באופן בלתי חוקי את קרים ושלחה את כוחותיה מעבר לגבול בדונבאס, במזרח אוקראינה.

כיום, רוסיה ממשיכה לבצע תוקפנות ולוחמה היברידית נגד אוקראינה והעם האוקראיני, מה שכבר הביא למותם של למעלה מ- 14,000 איש ולמעלה מ- 33,500 פצועים.

אתר זה לא עודכן מאז הבוקר של ה-24 בפברואר. בשעה זו, רוסיה פלשה לאוקראינה. מאותו רגע, האוקראינים "קפאו" בסוף החורף. אל תסיטו את מבטכם מהמלחמה

You cannot copy content of this page